שבע דליפות.
עסק אחד.

שלחתם הצעה, הלקוח אמר "אחזור אליך", ושום דבר לא קרה. לא כי הוא סירב. כי כולם עסוקים, וההצעה ירדה למטה בתיבה. זו בדרך כלל הדליפה היקרה ביותר, כי הלקוח כבר רצה לקנות.

1. ביום השליחה: שלחו את ההצעה עם שאלה אחת בסוף, כמו "מה עוד חסר לך כדי להחליט?". שאלה פותחת שיחה, "תחזור אליי" סוגרת אותה.
2. אחרי יומיים: הודעה קצרה שמוסיפה ערך ולא "סתם בודק". תשובה לשאלה נפוצה, או דוגמה לעבודה דומה.
3. אחרי שישה ימים: הודעת סגירה. לרוב היא מקבלת יותר תשובות מכל תזכורת, כי היא מורידה לחץ ומאפשרת לו לענות.

מי שמתקשר לעסק בדרך כלל צריך משהו עכשיו. אם אף אחד לא עונה, הוא לא מחכה. הוא ממשיך לתוצאה הבאה בחיפוש. החלון קצר: דקות, לא שעות.

1. כל שיחה שלא נענתה מקבלת הודעת וואטסאפ בתוך דקה. אפשר ידנית בהתחלה, ואוטומטית ברגע שיש חיבור למערכת.
2. ההודעה שואלת שאלה אחת שאפשר לענות עליה בשורה: "במה אפשר לעזור?".
3. מחוץ לשעות הפעילות ההודעה אומרת מתי חוזרים אליו, ונותנת שעה מדויקת. "בהקדם" לא נחשב.

ליד נכנס לקבוצת הצוות או לתיבה משותפת. כל אחד מניח שמישהו אחר מטפל. אחרי יומיים ההזדמנות קרה, והכול נראה כאילו הכול בסדר.

1. לכל ליד יש שם אחד של מי שאחראי עליו. לא "הצוות", לא "מי שפנוי".
2. לכל ליד יש צעד הבא ותאריך. "להתקשר מחר ב-10:00" ולא "לחזור אליו".
3. בכל בוקר דקה אחת: סורקים מי נשאר בלי בעלים או עם תאריך שעבר.

רוב הלקוחות לא מתעלמים מכם בכוונה. הם שוכחים, והתזכורת הראשונה לא יוצאת כי אף אחד לא רוצה להיות "זה שרודף". כך הכסף שלכם מממן מישהו אחר.

1. חשבונית ביום העבודה, לא בסוף החודש. עם קישור לתשלום ישיר.
2. יומיים לפני התשלום: תזכורת ידידותית. ביום התשלום: הודעה קצרה. 3 ימים אחרי: שאלה. 10 ימים אחרי: שיחה.
3. אין עבודה חדשה ללקוח עם חוב פתוח, ואומרים את זה מראש בהסכם.

לשמור לקוח קיים זול בדרך כלל מלגייס חדש, ובכל זאת הרבה עסקים משקיעים כמעט את כל המאמץ בחדשים. לקוחות לא עוזבים בטריקת דלת. הם פשוט מפסיקים לבוא.

1. הגדירו נעלם לפי מחזור הקנייה שלכם. אם לקוח קונה כל חודש, אחרי חודש וחצי הוא נעלם.
2. שלחו הודעה אישית, לא מבצע. שאלו על התוצאה, לא על הקנייה הבאה.
3. אם ענה, רשמו למה. שלוש תשובות חוזרות הן שיעור שמשפר את כל העסק.

שעות שהולכות על העתקה, הקלדה ושליחה אינן עלות שמופיעה בשום דוח. אבל הן באות על חשבון מה שרק אתם יכולים לעשות: למכור, להחליט, לשמור על הלקוחות.

1. האם זה קורה פעם ביום או יותר? תדירות גבוהה היא הסימן הראשון.
2. האם הצעדים זהים כל פעם? אם כן, סוכן יכול לבצע אותם.
3. האם אין צורך בשיקול דעת רגיש? אם יש, אדם מאשר והסוכן מכין.

העובד רצה לסכם חוזה מהר, אז הדביק אותו בצ'אט ציבורי. לא היה שום זדון. אבל המידע יצא מהארגון, ואין דרך להחזיר אותו. זו הדליפה היחידה שאי אפשר לתקן אחרי שקרתה.

1. אדום, לא מדביקים לשום כלי ציבורי: פרטי תשלום, תעודות זהות, חוזים, מחירי עלות.
2. צהוב, רק בכלי מאושר בארגון: שמות לקוחות, תכתובות, נתוני מכירות.
3. ירוק, חופשי: טקסט כללי, ניסוחים, רעיונות בלי פרטים מזהים.

הסכנה הנפוצה בסוכנים היא הוראה מוסתרת בתוך חשבונית או מייל, שהסוכן מבצע כאילו היא באה מכם. ראו הדגמה של תקיפה כזו וההגנה מפניה בכתובת tvunaops.com/security/demo.